טיול בדרך מתקני המים ביער בארי

דרכי הגעה: חניון רעים נמצא לצד כביש סעד–רעים (כביש 232), כ-4 ק"מ מדרום לקיבוץ בארי. פונים מהכביש מערבה בדרך עפר קצרה המסתעפת מהכביש בין סימני ק"מ 39-38.
נתונים כלליים:
משך הטיול: עד שעתיים.
סוג הסיור: מסלול הליכה/נסיעה/רכיבה על אופניים, חניון פיקניק
אורך הדרך: 2.6 ק"מ, נסיעה בדרך נוף עבירה לרכב פרטי
מומלץ להגיע גם אופניים, במקום שבילי רכיבה מהטובים ומהנים בארץ המתאימים לכל רמה.
רמת קושי: נמוכה
שירותים: בתקופה של דרום אדום פרוסים במקום מספר תאי שירותים.
נקודות אפשריות לארוחה: שולחנות פיקניק פזורים בחורשה בכניסה לדרך מתקני המים, מקבץ נוסף של שולחנות פיקניק וברזיות צמוד לבאר האנטילית כ-ק"מ וחצי מהחניון.
אטרקציות נוספות- בתקופת פסטיבל דרום אדום מהווה החניון נקודת עניין מרכזית, במקום שוק מקומי קטן והפעלות רבות ומעניינות, מומלץ בחום.
בWAZE – חניון רעים
בכניסה לאתר מתחם פיקניק הכולל שולחנות, ברזיות ומקומות למנגלים. המתחם מונגש לנכים. מומלץ לעצור ולהסתובב במקום ולהתרשם משרידי הבורות הביזאנטיים. הקרוב ביותר הוא הבאר המרכזית של ישוב גדול ששכן כאן בעבר, בשם "אל – מנדור" (תרגום מערבית- מקום תצפית/משקיף על…) או בשמו כיום מדור. רוב השרידים שנראה הם מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנים. על גודלו של הישוב ויציבות אנחנו לומדים מתוך השפע הגדול של בורות המים הרבים שנותרו באזור. המים נאגרו אל הבורות מחצרות וגגות הבתים וכל בור שימש לכל צרכיה של משפחה אחת הכוללים, שתייה, רחצה, השקיה ופיתוח חקלאות מקומית למשק הבית . חישוב שערכו החוקרים מצביע על העובדה שמשפחה שחיה במדבר בעבר, כולל בעלי החיים שלה במשק הבית, סוס גמל, כלב, חמור ומספר עיזים או כבשים, צרכה בשנה כ- 20 קוב של מים – בכדי להבין זאת נציין שכיום, כל אחד ואחד מאיתנו בישראל, צורך לבד כ – 100 קוב בשנה – אדם אחד כיום צורך פי חמש ממה שנזקקה משפחה שלמה ובעלי החיים שלה בעבר.
נמשיך לאורך השביל המסומן כחול על הדרך הסמוכה מאד אל נחל גרר. משמאל נבחין במצוק המרשים של נחל גרר – זו תחנתנו הבאה. מצוק הלס של נחל גרר (רצועת נסיעה) הדרך בה אנו נוסעים קרובה מאד בקטע זה אל הנחל, זהו נחל גרר. מעברו השני של הנחל מתנשא מצוק שנוצר משך שנים ארוכות כתוצאה משיטפונות החורף המצוק המרשים בנוי מאדמת הלס האופיינית לאזור. נחל גרר מוכר לנו מסיפורי המקרא. לכאן הגיע אברהם בנדודיו וכאן בנחל גרר נפגשו רועי אברהם ורועי יצחק עם רועי אבימלך מלך גרר. הסיפור המקראי בספר בראשית מתאר לנו את המפגש המיוחד בין אבימלך מלך גרר עם אברהם, כיצד רבים הרועים של שני הצדדים על המים להשקיית העדרים וכיצד בסופו של דבר כורתים ביניהם אברהם ואבימלך ברית שבה מכיר כל צד בזכות האחר לקיים את מגוריו באזור ונשבעים שלא יאבקו עוד על המים.
נפגוש בבורות המים שבסמוך להם שילוט הסבר אשר מפרט וממחיש את אופן פעולתם. השביל מתעקל ובקצה החורשה מצד ימין של הדרך – באר אנטילה. מבנה הבטון המרובע שלפניכם הוא מכלול שנבנה סביב באר עמוקה שנחפרה כאן בתקופת השלטון העות'מני (הידוע לנו יותר בשם השלטון התורכי). מכלול הבאר שוקם ושוחזר ובסמוך ניצב שלט ובו איור המשחזר את אופן הפעלת הבאר והעלאת המים משכבת מי התהום שבעומק הקרקע. תוכלו לצאת מן הרכב בסוף ההסבר ולראות את השלט. טכנולוגית העלאת המים מן הבאר היא שנתנה לבאר את שמה שמקורו בשפה התורכית – באר אנטילה. האנטילים היו כדים קטנים שחוברו לרצועה ארוכה שהופעלה באמצעות מערכת גלגלי שינים גדולה מעץ אותה הניע בתחילה בעל חיים, חמור או גמל. בשנים מאוחרות יותר, בתקופת השלטון הבריטי, הותקנה על הבאר מערכת שאיבה מודרנית שכללה גנרטור ומשאבה. ניתן לראות גם את השוקת הצמודה לבריכת האגירה, ממנה השקו את העדרים.
נמשיך מעט הלאה ונראה מבנים דמויי איגלו המזדקרים מפני השטח, אלו למעשה בורות מים ביזנטיים– כיצד בדיוק הם אגרו מים? לפני כ 1500 שנים, כשבורות אלו נחפרו, הייתה הקרקע גבוהה יותר ב 2 מטרים! כלומר, אנחנו כרגע נמצאים מתחת לפני הקרקע… לאחר שנחשפו הבורות ולא ניתן היה להשתמש בהם לאגירת מים, החלו להשתמש בהם לאיחסון מזון. מעט מעל הבורות ניתן למצוא חצר ובית מתקופת ההתיישבות הבדואית באזור.
נחזור לשביל ונעלה איתו לנקודת התצפית על הנחל, כאן נראה קבר שייח' בדואי מרשים הצופה על האזור.
האזור מלא בחורשות ובורות מים, תהנו אך גם הזהרו מפני מעידה ונפילה לתוך בור לא צפוי…
בעונת הפריחה מתכסה כל השטח בשמיכה ירוקה המנוקדת בכלניות וחרציות. במקום עובר גם סינגל בארי הידוע, שביל אופני הרים וותיק ואהוב. גם אתם יכולים להוריד את האופניים ולטייל באזור, מומלץ ביותר!