שמורת בארי – ארץ הבתרונות
נתונים כלליים:
סוג הסיור: מסלול רגלי ותצפית
זמן המסלול: שעה – שלוש שעות
רמת קושי: בינונית
שירותים: אין (יש מים ושירותים בחנות האופניים "לה מדווש" הקרובה)
נקודות אפשריות לארוחה: קרוב לתצפית ישנה חורשה קטנה המתאימה לפיקניקים. כמו כן בקצה המסלול, בנחאביר, ישנה חורשה עם מתקני שעשועים, שירותים, ברזיות ומתקני פיקניק.
דרכי הגעה: למגיעים מצפון, עולים על 232 דרומה מצומת סעד, עוברים את עלומים ופונים לקיבוץ בארי. הבאים מדרום עוברים את רעים ואחר כך, לאחר כעשרים מטרים, יש פניה ימינה ושביל עפר המטפס עד לנק' התצפית.
שעות פתיחה– פתוח ללא תשלום
בWAZE – בתרונות בארי
פרטים על האתר: שמורת טבע ייחודית באזור בה ניתן למצוא מיני צמחים ייחודיים למקום (אנדמיים) ובעלי חיים מקומיים. אתר מצויין לטיול רגלי מגוון מבחינת אורך, מתאים לכל הגילאים ושופע פריחה.
מה רואים? שמורת טבע קטנה ומפתיעה מלאה בעשרות מיני צמחים ובעלי חיים קטנים, אתר ההתיישבות הראשון של בארי, תצפית על עזה וגן משחקים חביב.
תצפית: מנקודת התצפית ניתן לראות בעיקר את הצפון והמערב בין עלומים מצפון לבארי בדרום. מולנו העיר עזה והמרחב החקלאי יחד עם שמורת הטבע של הבתרונות
מה עושים? מעבר לתצפית ניתן לצאת לסיור רגלי במכתש בארי (הבתרונות) לפי הזמן והיכולת. במידה וזמנכם בידכם ויש לכם אפשרות להשאיר רכב בכל צד, מומלץ לרדת בשביל השחור, להתחבר לשביל הכחול וללכת איתו דרום מערב (שמאלה) עד לנח'אביר, שם ישנו פארק משחקים, שולחנות פיקניק מוצלים וברזיות. במידה ואין רכב נוסף מומלץ ללכת לאורך השביל הירוק לכיוון עלומים ואז להכנס לשמורה שמאלה על השביל הכחול, לסייר ולפנות שוב שמאלה בשביל השחור שייקח אתכם חזרה לחנייה. ניתן גם לשכור אופניים במרכז "לה מדווש" הנמצא בכניסה לקיבוץ בארי ולטייל מסביב לשמורה. מומלץ בחום.
מה רואים מן התצפית?
יער בארי
יער בארי משתרע על פני כ-11,000 דונם ושוכן בנגב המערי, בחבל הבשור. ראשיתו של היער בנטיעותיו שביצעו חברי קיבוץ בארי. ביער מגוון עתים, עצי מחט, עצי בוסתן ועצים רחבי עלים. הוא מתכסה בחודשי החורף והאביב במקבצים של פרחי כלניות, סחלבים, צבעונים, עיריות ופרחים רבים נוספים. וכן, מגוון של עולם חי, צבים, לטאות, צבאים ודרבנים.
ב-2 במאי 2018 נפגע היער קשות משריפת יער שהצית עפיפון תבערה שהופרח מרצועת עזה.
שמו הקודם של אזור בארי הוא "נאחביר", שפירושו בערבית 'אזור בתרונות'; בתחומו של היער נמצאת "שמורת בתרונות בארי".
קיבוץ בארי
קיבוץ בארי נמצא בנגב המערבי, כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז 1946, במסגרת 11 הנקודות בנגב. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון שבארי הייתה שמו הספרותי. הקיבוץ משתייך לתנועה הקיבוצית.
הקיבוץ עלה על הקרקע באזור ואדי נחאביר, על השפך של קניון באר שבע- עזה שהיה בתקופת המיוקן, מספר קילומטרים דרומית לקיבוץ בארות יצחק, משם יצאו המקימים. מקימי הקיבוץ היו משני גרעינים – הכשרת הנוער העובד והלומד במעוז חיים וגרעין של הצופים ב'. אליהם הצטרפה קבוצה של עולים מעיראק. בשנים הראשונות ישב רק חלק מהגרעין בקיבוץ עצמו ושאר הקבוצה ישבה בגדרה, מטעמים ביטחוניים וכלכליים. במהלך מלחמת השחרור הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. ליד הקיבוץ הוקם משלט והתושבים היו חמושים במספר מצומצם של רובים ומרגמה.
לאחר קום המדינה, הועתק הקיבוץ 3 קילומטר דרום מזרחה, לאזור עם שטחים נוחים יותר לעיבוד, ושם הוא נמצא עד היום.
כיום, מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל דפוס מודרני "דפוס בארי", המתבסס על דפוס שהוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ. קיימת גם חקלאות – גידולי שדה פרדס ומרכז אופניים לה-מדווש וחברת פוד טק העוסקת בגידול חלבון מן הצומח.
נחאביר= בארי הישנה – שם הישוב שהוקם ע"י קבוצת "הצופים ב'–בארות" כחלק מ11 הנקודות ב 1946. הוא כולל את האדמות שמדרום לוואדי נחאביר, ממזרח לכביש הבטון ומצפון למכרות הגפרית.
בתרונות
בתרונות הם אזור של מדרונות תלולים שבהם הקרקע רכה, ולכן הגשם מבתר אותה ויוצר בה חריצים.
בתרונות בארי – בתרונות בארי היא שמורת טבע המאופיינת במדרונות תלולים ומשתרעת על פני 5,000 דונם. היא נוצרה על ידי מי גשמים המגיעים מאגנו העילי של נחל סחף, אשר חרצו ובתרו את אדמת הלס הצחיחה והאופיינית לאזור. כך במשך הזמן הבתרונות הפכו לעמק דמוי מכתש שקירותיו מתנשאים לגובה של 10–15 מ', וקרקעיתו מבותרת על ידי יובלי הנחל. בחודשי החורף והאביב הבתרונות מתכסים בפרחים. פריחת הכלניות בחורף מהווה מוקד משיכה למטיילים.
במרכזו של העמק נמצא אתר פרהיסטורי שבו ריכוזים גדולים של כלי צור מתקופת האבן הקדומה. כמו כן, בבתרונות שרדו בעלי חיים וצמחייה שנעלמו ממישורים אחרים באזור בשל עיבוד אינטנסיבי.
בתחומי השמורה ישנם כ-175 מיני צמחים בהם צמחים ים-תיכוניים הנמצאים בסמוך לגבול תפוצתם הדרומי, כדוגמת סירה קוצנית. וצמחים מדבריים הנמצאים בגבול תפוצתם הצפוני, כדוגמת רותם המדבר. בנוסף, השמורה מהווה את גבול תפוצתם הדרומי של מספר בעלי חיים כדוגמת הצב המצוי. חלקם, כמו לטאת שנונית באר שבע הנמצאים בסכנת הכחדה.
בשמורה מטע אגבה, שניטע על ידי מקימי קיבוץ בארי בניסיון להקים תעשיית חבלים מסיביהם, ניסיון שכשל בשל העלות הגבוהה של ייצור חבלים מחומרים טבעיים אל מול זאת של החבלים מחומרים סינתטיים.
יד אנז"ק
היא אנדרטה לחיילי צבאות אוסטרליה וניו זילנד (שנקראו יחד אנזא"ק) שנהרגו בארץ ישראל בקרבות במלחמת העולם הראשונה.
בשנת ,1967 נחנכה האנדרטה ביער בארי על ידי הארכיטקט ידידיה איזנשטט ונתרמה על ידי יהדות אוסטרליה וניו זילנד לזכר הכוחות משתי הארצות, שפעלו במקום זה. אזור האנדרטה היה חלק מזירות קרב עזה הראשון וקרב עזה השני. האנדרטה בנויה בצורת האות A שהיא האות הראשונה במילה Anzac, ובראשה מרפסת תצפית על כל האזור.
730 חללים מהאנזא"ק: 544 חללים מאוסטרליה ו-186 מניו זילנד טמונים בבתי הקברות לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. שיעור חללי האנזא"ק מתוך כלל חללי המלחמה, שהיו 12,197 חללים, הוא 6%.
האוסטרלים והניו זילנדים מקיימים ימי זיכרון מיוחדים ב-25 באפריל, יום אנזא"ק וב-31 באוקטובר. טקסים צבאיים מלאים מתקיימים ביום הזיכרון הבריטי (11 בנובמבר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובבאר שבע. קרובי החללים נוהגים להגיע לביקורים בבתי הקברות.
סיור:
תחנה 1: מצפור
מן התצפית ניתן לראות את רצועת עזה, קיבוץ בארי, קיבוץ עלומים, שטחים חקלאיים, תיירות האופניים בסביבה.
התצפית ברובה תתמקד לכיוון מערב.
נצפה על רצועת עזה נראה את העיר עזה בכיוון הצפון מערבי אלינו והעיר דיר אל בלח מדרום מערב. כאשר נסתכל על שטח ישראל ניתן לראות את קיבוץ בארי דרום מערבית אלינו.
תחנה 2: לאורך המסלול (ניתן לבנות מסלול על פי יכולת ההליכה /אפשרות לשים רכב בצד אחר)
הבתרונות נוצרו על ידי מי גשמים המגיעים מאגנו העילי של נחל סחף, אשר חרצו ובתרו את אדמת הלס הצחיחה האופיינית לאזור. בארי- על שם הקיבוץ הקרוב…
זהו למעשה שריד לשפך של "קניון באר שבע" שניקז דרכו את הנחלים ממזרח הנגב לים התיכון לפני מיליוני שנים . בשמור עדויות רבות לסוגי קרקע ומאובנים האופייניים לתקופה זו של נסיגת ים תטיס.
צמחייה וטבע
האזור נמצא במפגש בין החבל האירנו טורני, על גבול החדירה הסהרו-ערבית ובשל מיזוג הקרקעות הייחודי שלו הוא מהווה כר פורה עבור צמחים נדירים ומוכרים. בקרקעות הלס נמצא את הקורנית המקורקפת, הלוטמית הדביקה והשמשון האזוביוני. בקרקע החולית נמצא את השמשון הסגלגל, מלענן, קחון ים המלח ועוד. בקרקע הסחף נפגוש את הלוטם השעיר ואילו בחמרה-לס נתקל בכוכב המצוי, מקור החסידה, נואית קוצנית, אירוסים, אזוב ועוד למעלה מחמישים מיני צמחים! בקיצור, תגיעו עם מגדיר…
חי- כוס, חוגלה, חנקן גדול, יונת סלע, שרקרק, צב יבשה (המון, נא להזהר שלא לפגוע בהם) , דורבן וחרדון מצוי
נחאביר (למי שעושה את הסיור הארוך)
נחאביר- בארי הישנה. הוקמה כחלק מ 11 הנקודות , הן אחד- עשר יישובים אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני במוצאי יום כיפור בלילה שבין ה-5 ל-6 באוקטובר 1946 ביוזמת הסוכנות היהודית. מטרת המבצע הייתה לגרום להכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית.
הרקע למבצע זה היה ב-1946, כאשר הרוב המוחלט של היישוב היהודי היה מרוכז במרכז הארץ וצפונה. בנגב ישבו מאות בודדות של מתיישבים יהודים במספר מועט של קיבוצים בנגב הצפוני ובשלושת המצפים, האוכלוסייה בנגב מנתה כ- 50,000 תושבים, רובם המוחלט בדואים.
לאחר פרסום הספר הלבן של שנת 1939 הגבירו מוסדות היישוב רכישה של קרקעות גם בנגב (תוך כדי עקיפת החוק שאסר זאת) כחלק מתוכנית להתיישבות עתידית.
ביולי 1946 פורסמה תוכנית מוריסון גריידי, שצמצמה במידה ניכרת את השטח שיועד לבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. התוכנית קבעה כי מדינה יהודית תקום על 17% משטחי ארץ ישראל המערבית, מדינה ערבית על 40% מן השטח ו-43% אחוז (כולל ירושלים) יישארו בידי המנדט הבריטי. הנגב הצפוני יועד להיות חלק מהמדינה הערבית והנגב הדרומי יועד להישאר בשטח הבריטי.
ראשי היישוב החליטו ליצור מציאות פוליטית חדשה שתאלץ את הגורמים הבינלאומיים לשקול את מפת החלוקה מחדש. העיתוי לפעולה נבחר כתגובה לאירועי השבת השחורה בה נעצרו מרבית מנהיגי היישוב ולאחר ה"עוצר הגדול" (עוצר של 80 שעות על תל אביב בקיץ 1946). לוי אשכול, שמילא זמנית את תפקיד ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות בארץ, יזם את הקמת 11 היישובים.
הסיבה העיקרית להיקפו הנרחב של המבצע המתוכנן הייתה ניסיון ליצירת מציאות פוליטית חדשה בנגב הצפוני תוך כדי משיכת דעת הקהל לעניין. גם בחו"ל וגם בציבור היהודי בארץ (הדגשת חשיבות הנגב). כמו כן, סברו המארגנים כי יקשה על הבריטים לפנות בכוח מספר רב כל כך של נקודות. סיבה נוספת הייתה הקרבה היחסית בין הנקודות, שהייתה אמורה לאפשר להן לסייע אחת לשנייה בנושאי ביטחון ולוגיסטיקה בהמשך דרכן כיישובים חדשים. מבצע התיישבות זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל.
נחאביר – שם החלקה שנרכשה מידיה של אלמנה ערירית מעזה. פירוש השם בערבית הוא אדמה מבותרת.
העליה לנחאביר – ההכנות לעלייה החלו בראש השנה תש"ז, לאחר הודעה קצרה שנמסרה ע"י נציגי מזכירות הקבה"מ והמוסדות המיישבים. במוצאי יום הכיפורים יצאו מ"בארות" דרומה, על גבי משאית, 24 חברים וחמש חברות. מקום הריכוז היה בבארות יצחק, משם יצאו גם העולים לתקומה ולכפר דרום. ב–4:30 לפנות בוקר יצאה שיירה מתוגברת במגוייסים מישובי הדרום ומעובדי "סולל–בונה" במחנה נוזירט, למקום המיועד להתיישבות. לאחר שהגיעו המשאיות העמוסות בציוד ובחומרי בניין, החלו בהקמת הצריפים והגדר. תוך יומיים הוקמו שני צריפי מגורים, צריף חדר–אכילה ומטבח, מקלחת, מכבסה ובית שימוש. הוקם מגדל ועליו מיכל מים (4 מ"ק), נחפרו 3 עמדות מוגנות בשקי חול ונמתחה גדר מתיל דוקרני. בסיומו של היום השני נערכה מסיבה להצלחת המבצע, מלווה בכיבוד, ריקודים ונאומי ברכה ופרידה מאלה שבאו לעזרה. המבצע נערך במסגרת עליית י"א הנקודות.
מנחאביר ניתן לראות את אנדרטת יד אנז"ק הנמצאת ביער בארי.
צמחייה וטבע
רתם המדבר
רתם המדבר הוא שיח שכיח למדי בשטחי החולות שבצפון הנגב, באפיקים יבשים של נחלים בכל שטחי המדבר, בבקעת הירדן ובחולות מישור החוף. בעת פריחת הרתם המדברי בחודשי החורף הוא מתכסה בתפרחת מרהיבה של פרחים פרפרניים קטנים, לבנים עם כתם סגול קטן. פרחי הרותם מלאים בצוף. שורשי הרותם העמוקים הם אחת מדרכי הסתגלות של הצמח לחולות הנודדים ולמדבר. לרתם שתי מערכות של שורשים המגיעים לעומק של 20 מטר ויותר המשמשים בימי הקיץ, ושורשי רוחב לקליטת מים בחורף. שורשים אלו נחשבים כחומר בערה וגחלים משובח ביותר. לרותם מיוחסות תכונות רפואיות רבות. זרעיו רעילים למאכל אדם, הבדואים נשתמשים ברתם כתרופה נגב כאבים שונים, נגד פצעים וכתרופה למחלות ילדים.
מתנן שעיר
שיח צנוע וירוק, פורח בעיקר בין מרץ- ולי אך נמצא פריחה צהובה מצומצמת לאורך רוב השנה.
עמיד ברעיה בזכות סיביו הקשים ובזכות חומרים רעילים, המשמשים גם ברפוא, ולכן משתלט בצמחים הסובלים מרעיית- יתר. קליפתו יפה לקליעת חבלים ועמידה מאוד בפני קריעה.
בספרות העממית נזכרים שימושים נוספים: ענף טבול במי סוכר כפתיון לזבובים, אבקה או משחה נגד תולעים במעיים, פגעי עור שונים ומחלות דרכי הנשימה.
דורבן
הדרבן משתייך למשפחת הדורבניים, מסדרת המכרסמים. הוא המכרסם הגדול ביותר ביבשת אסיה והוא חי בשטחים פתוחים, בחולות, ביישובי אדם, ביער, בחורש, במדבר ובנאות מדבר.
שמו של הדרבן ניתן לו בזכות הקוצים הארוכים המכסים את גבו. בזמן סכנה הוא זוקף את קוציו ומשמיע קולות נשיפה מאיימים. הדרבנים פעילים בלילה. במשך שעות היום הם בשעות היום הם שוהים במחילות ארוכות שהם חופרים שאורכן עשוי להגיע ל –17 מטר. לעיתים קרובות מוצאים דורבנים מסתור במערות שהם מוצאים בשטח, או בסבך צפוף. עם רדת החשכה הם היוצאים לפעילות. ברוב ימות השנה ניזונים הדורבנים מבצלים, מפקעות, מקני-שורש שהם חופרים ומוציאים מן האדמה. באביב הם אוכלים בעיקר ירקות ופירות וגורמים נזקים לחקלאות.
הדורבנים חיים בדרך כלל בזוגות ולאחר עונת הרבייה הם חיים גם עם צאצאיהם. לעתים מוצאים שתי נקבות עם זכר במחילה אחת. יש פרטים החיים בבדידות.הדרבן טריטוריאלי ואת נחלתו הוא מסמן על ידי שתן וגללים. התקשורת בין הפרטים נעשית בתיפוף ברגליים על הקרקע.
בשעת סכנה בורחים הדורבנים בדהרה מהירה, בקוצים סמורים ותוך כדי השמעת נשיפות צרודות. כשאין אפשרות להימלט, הם זוקרים את קוציהם בצורת מניפה ומנתרים לעבר התוקפן. אם הם נרדפים, הם נעצרים בפתאומיות, ונועצים את הקוצים בגוף האויב. הזדווגות של הדורבנים נעשית כל השנה, 8 פעמים בלילה. כן, 8 פעמים בלילה. קראתם נכון. משך ההריון של נקבת הדורבן הוא כשלושה חודשים. לרוב נולדים שני גורים בכל המלטה, אך יש גם מקרים שבהם נולדים יותר. ההמלטות מתבצעות במחילות. הגורים נולדים מפותחים – בתחילה שערותיהם רכות ואחר כך מתקשים הקוצים במהירות ומשמשים להגנה.
הגור מגיע לבגרות מינית כשהוא בן פחות משנה ומשקלו כ-10 ק"ג. בני-הזוג מגינים על הגורים.
בארץ ניצודים הדורבנים על ידי האדם, לצורך ויסות אוכלוסייתם. בעבר נטרפו הדורבנים בארץ על ידי נמרים. כיום הוכחדה אוכלוסיית הנמרים בארץ ואין לדורבן אויב טבעי המווסת את אוכלוסיית הדורבנים.
