ארץ הבתרונות האדומה- בארי

ארץ הביתרונות האדומה טיול מיוחד המשלב נוף, סיפורים, אתרים היסטוריים ובחורף שלל הפרחים ו מרבדי הקטיפה האדומה של הכלנית.

· עונה מומלצת : חורף - אביב 

· אזור / יישוב סמוך : קיבוץ בארי.

· דרגת קושי : קל 

· ילדים: מתאים לכל המשפחה.

· משך הטיול:

· תאור המסלול : ניסע על כביש 232 ונפנה לכיוון קיבוץ בארי , כ 100 מ' מהצומת נפגוש מימן דרך עפר הפונה מערבה, מייד עם הירידה אל הדרך נבחין מצד שמאל באנדרטה , אנדרטה זו היא זכר לנופלים במלחמות ישראל ואשר נטמנו בקבורה ארעית במקום זה .נמשיך בדרכנו אל שמורת הבתרונות בארי – אזור המורכב מ גבעות רכות שבסיסן כורכר הנפרשות למרחבים, הן מכוסות במגוון של כמאה מינים של צמחים. יש כאן צמחי מדבר מובהקים כמו הרותם - המכונה "שקדיית המדבר" ומתכסה בסביבות ט"ו בשבט בלבן, וצמחים ים תיכוניים כמו הלוטם - על פרחיו הלבנים "המגוהצים" או הורודים "המקומטים".

בחורף מתכסות הגבעות בכלניות, שבנגב הן אדומות ובוהקות במיוחד ובנוסף בסחלבים, בעיריות ועוד. קצת קשה לפגוש ביום את בעלי החיים המסתובבים פה בחופשיות, אבל עקבות של צבאים, צבועים, שועלים ועוד אפשר, גם אפשר לאתר. תענוג להלך בערוצוני השמורה בעונת החורף, להשתכר מהריחות, מהאוויר הצלול ומהפסטורליות. 

לאחר טיול מהנה במכתש נחזור אל הרכב וניסע חזרה עד לפני שער הכניסה לקיבוץ. כאן מומלץ להצטייד בחנות לה מדווש בגבינות איכותיות ממחלבת הבוטיק המקומית "מחלבת בארי", חובבי האתגרים שבינינו יכולים גם לשכור כאן אופניים לטיול של חצי יום – עד יום שלם (לה- מדווש: 08-9949374). ממש לפני שער הקיבוץ נפנה ימינה בדרך שדות סלולה. נסע בדרך זו כשלשמאלנו נבחין במטע חוחובה גדול המשמש את תעשיית הקוסמטיקה. נמשיך בנסיעה לכיוון מערב, עד לפיצול בכביש, בו נפנה ימינה. הכביש מתפצל ואנו נמשיך בו עד הכניסה חניון נאחביר, שהוקם ע"י הקק"ל בתוך חורשת האורנים מלאה פעילויות: שולחנות פיקניק, מתקני נופש פעיל, ברז מים, שירותים וחניה. והכל מונגש לאנשים עם מוגבלויות .

הליכה קצרה, או נסיעה ברכב בהמשך הדרך תוביל אותנו אל "נחאביר" – בית הביטחון של קיבוץ בארי. בכל ישוב בנגב בתקופה שלפני מלחמת העצמאות (הם לא היו רבים) היה בניין כזה. קרוב אליו מגדל המים הבולט מאוד מעל סביבתו. המגורים היו בצריפים ואף באוהלים ובית הביטחון סיפק הגנה וביטחון בזמן התקפה על הישוב. אבל הסיפור המדהים כאן הוא סיפור העליה לקרקע של קיבוץ בארי. הקיבוץ- שנקרא על שם המורה הגדול של תנועת העבודה - ברל כצנלסון - עלה לקרקע במוצאי יום כיפור בשנת 1946. לא יחיד, אלא כאחד מתוך אחד עשר ישובים חדשים שהועלו על הקרקע בלילה אחד במבצע התיישבות חסר תקדים בגודלו ובכמות המשתתפים בו. אנשי בארי התארחו ביום כיפור לפני העליה לקרקע, כמו אנשי כפר דרום ותקומה בקיבוץ בארות יצחק, ששכן צפונית לכאן. כאן הגנו אנשי בארי על קיבוצם הצעיר במלחמת העצמאות, שלאחריה עברו למקום הקיבוץ הנוכחי, כקילומטר מכאן.

ממול אפשר לראות בשחזור של תעלות מגן ועמדה מתקופת מלחמת העצמאות. מנחאביר נמשיך בדרכנו מערבה עד לצומת T , כאן ניפגש עם כביש הבטון המנדטורי, שימו לב, יכול להיות בוץ רב! אבל נא, להתייחס לכביש הבטון בכבוד, כראוי לזקן כמותו, הוא בן קרוב לשמונים שנה! הכביש חיבר בין מפעל הגופרית (אליו נגיע בהמשך) לבין העיר עזה, שם היה ממוקם הנמל הבינלאומי הקרוב.אתם מוזמנים לנסוע על הכביש דרומה (שמאלה) . מימין לדרך נבחין במספר בורות, אלו הן מכרות הגופרית, אשר נחפרו לצורך כריית גופרית. לאורך הדרך ניתן גם להבחין בגבעות הכורכר שבהן מרבצי גופרית עד היום. צבעי הקרקע רב גוניים ונעים בין צהוב-סגול ואדום. כדאי לרדת ולשוטט בין הגבעות. נמשיך בכביש הבטון עד לשלט שיפנה אותנו ימינה אל מפעל הגופרית. ה מפעל הוקם בשנת 1933 ביוזמה בריטית. תוצרת המפעל יוצאה בעיקרה לחו"ל, מנמל עזה ושימשה ליצור חומרי נפץ ותרופות. מלחמת העולם השנייה סגרה את דרכי היצוא ואספקת החלפים דבר שהוביל לסגירת המפעל. נמשיך על כביש הבטון לכיוון דרום ונרד אל דרך עפר המקיפה מתחמי התחמושת ששימשו את הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה. בימים ש"אל הנגב פלוגונת נשלחת, עם מקלות כתחליף לרובים..." כשהיה מקום להאמין שכוחותיו של הגנרל רומל עומדים לכבוש את מצרים ובעקבותיה את ארץ ישראל הקימו כאן הבריטים מאגר תחמושת גדול. המתקנים ריקים עכשיו ואתם יכולים לבקר בהם . נמשיך בדרכנו ונעבור על פני מגדל תצפית של שומר הקק"ל המתצפת כנגד שרפות , נפנה שמאלה ונמשיך בנסיעה , לאורך הכביש פזורות עבודות אומנות של אומני האזור. בצומת נפנה ימינה ונחזור אל שער הכניסה לקיבוץ.

 

 

ארץ הבתרונות האדומה- בארי